3 סעיפים חשובים בהסכם הורות משותפת לגבי מזונות הילדים

בני זוג שמחליטים להתגרש אמורים להגיע ביניהם להסכמות בנוגע לחלוקת הרכוש, ענייני המשמורת ומזונות הילדים. מדיניות בתי המשפט (בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה) היא לנסות להגיע להסכם בהליך גישור שיצמצם את הפגיעה בבני הזוג ובעיקר בילדיהם. אם הצדדים מסכימים על הורות משותפת, על מה הם יידרשו להסכים בסעיף המזונות?

 

מהי הורות משותפת?

הסכמי הגירושין מציינים לא פעם את המונח "משמורת משותפת" שפירושו הוא גידול הילדים המשותפים שווה בשווה, הן ברמת הסדרי הראיה והן ברמת ההוצאות הכלכליות. מכוח העובדה שנטל הגידול איננו נופל על אחד ההורים, בית המשפט אף עשוי לפסוק משמורת משותפת ללא מזונות כלל.

הורות משותפת היא אפשרות מתקדמת יותר, במסגרתה הצדדים מסכימים מראש על תנאי גידול הילדים והיא איננה נהוגה רק במקרים של גירושין. הסכמים אלה מיוצרים כיום גם לטובת זוגות מקהילת הלטב"ק, הורות בפונדקאות, מכרים שמעוניינים להביא ילדים יחד לעולם ללא מערכת יחסים רומנטית כלל ועוד. גם במצב זה, הנטל הכלכלי מוסכם וידוע מראש כך שמתייתר הצורך במזונות.

 

שיעור המזונות נקבע לפי המשכורת

למרות שהסכם ההורות המשותפת נתפס כ"הוליסטי" יותר, ייתכן שהוא בכל זאת יכיל זמני שהות שונים בין שני ההורים. במצב זה, נהוג להתחשב בזמני השהות ביחס להכנסת שני ההורים ולהפחית מסכום המזונות במצב של אי שוויון. נוהג זה מתבצע כאשר הילד המשותף מעל גיל 6 וללא קשר להגדרת המשמורת.

ועם זאת, נהוג להתייחס להכנסות האם כדי להגיע להחלטה. ככל שמשכורתה של האם גבוהה יותר, הצורך במזונות פוחת, אפילו אם זמני השהות דומים.

 

טובת הילד מעל לכל

כל קביעה של גובה המזונות בישראל מתייחסת בראש ובראשונה לטובת הילד וצרכיו. כאשר ההורים מסכמים ביניהם על הורות משותפת, בתי המשפט נוטים להפחית מדמי המזונות ב-25%, אם וכאשר בית המשפט מחליט כי יש לכך הצדקה. אם בית המשפט יראה כי טובתו של הילד תתממש לאור הנסיבות, הוא כמובן יוכל לפסוק שאין כל טעם לחייב במזונות.

 

יצירת שוויון בין המינים

מאחר והורות משותפת נמנעת במידה מסוימת מלהטיל מזונות (בייחוד על האב) וככל שבני הזוג משתכרים באופן דומה, בתי המשפט פוסקים כי חוק המזונות יחול רק בקרב הורים שהדין האישי (טובת הילד) לא חל במקרה שלהם.

הנימוק הראשון לכך הוא יצירת שוויון בין שני המינים, לפיו אין הצדקה לחייב במזונות אב שמכלכל את ילדיו ונושא בנטל ההורות באופן שווה לחלוטין. הנימוק השני מתייחס לחוק המזונות שחל על הורים ששניהם יהודיים ולפיו הדין האישי קובע שהאם פטורה מדמי מזונות עד גיל 6 וממנו היא תחויב (בהתאם להצדקה הקיימת) במזונות מדין צדקה בלבד.

יש לכם שאלות על הורות משותפת? היכנסו לקבלת כל המידע המשפטי בנושא ולתיאום פגישת ייעוץ עם עו"ד מובילה.

הורות משותפת

לשיתוף מהיר לחצו כאן
מאמרים נוספים שיעניינו אתכם
מהו הגובה המקסימלי של פיצויים בגין לשון הרע
עריכת דין
מהו הגובה המקסימלי של פיצויים בגין לשון הרע

בעולם המשפטי, לשון הרע היא עילה תובענית שבה אדם או גוף יכול לתבוע פיצויים כספיים על נזקים שנגרמו להם עקב הוצאת דיבה או העלבת כבודם. בעוד שחופש הביטוי הוא זכות יסוד חשובה, היא אינה מוחלטת וקיימים גבולות כאשר מדובר בפגיעה בשמו הטוב של אדם או גוף. המשפט נדרש לאזן בין האינטרסים השונים ולקבוע את גובה הפיצויים המתאים במקרים של לשון הרע.   מהי לשון הרע? לשון הרע מוגדרת כאמירה או פרסום של עובדות שקריות או מידע מטעה על אדם או גוף, באופן שעלול לפגוע בשמו הטוב או במעמדו. היא יכולה לכלול העלבות, האשמות כוזבות, לעג, וכל התבטאות פוגענית המהווה פגיעה בכבוד או בפרטיותו של אדם או גוף.   גורמים המשפיעים על גובה הפיצויים בבואו לקבוע את גובה הפיצויים במקרה של לשון הרע, בית המשפט שוקל מספר גורמים: חומרת הפגיעה, היקף הפרסום, מידת האשם ונסיבות המקרה. חומרת הפגיעה – ככל שהפגיעה בשם הטוב חמורה יותר,